מילים: אורית לבב

לחן: אפרת קוזין

ביצוע: אפרת קוזין

מוקדש למאיר בנאי נ"ע.

כמה שאדם קטן
הוא קול גדול
וכמה שאדם נואש
הוא לב יכול
ואם תשתוק לא יעזור

הקול ימצא דרכו
ילך כמו אור
ישוב ויחזור
אדם קטן הוא קול גדול
והוא יכול

אתה נצמדת לקיר
אתה הוכרחת להאיר
אתה נולדת לשיר
הזמן ביקש אותך לומר
איזה דיבור, איזה דבר

רפא בגשם שיר, את כל המר ..

ודווקא כשאתה שקט
הקול נובע
חלון עיקש בנפשך
צלילים שומע

ואם תטרוק, לא יחמול
השיר ימצא דרכו
יקום כמו גל
יכה כמו מכחול

אדם קטן ..
פזמון הקודש והחול

אתה נצמדת לקיר
אתה הוכרחת להאיר
אתה נולדת לשיר
הזמן ביקש אותך לומר
איזה דיבור, איזה דבר

רפא בגשם שיר, את כל המר ..

ורק תפתח לי
שער רחמים
כי כשיבואו הגשמים
הלילה לעירך

אכה במנעולי שמיים ..
עם שירך